כדאי לראות

 

 

 

 

 

 

רקע היסטורי - כולל שלח ברכות וירטושלי

 

שירי חנוכה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חנוכה - חג האורים
 
 
 
 
 
 
"כשעמדה מלכות יון הרשעה, על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך .. מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך...
...ואחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול."
מתוך תפילת "על הנסים"
  

מעובד ממכתב הרבי מליובאוויטש לימי החנוכה

לקראת ימי החנוכה, ראוי לציין כמה נקודות ולקחים הבאים לידי ביטוי במצוות נר חנוכה, שהיא המצווה הראשונה מהמצוות המיוחדות לימי החנוכה.

 

א) הדבר הראשון והמיידי שכל אדם רואה במצוות הדלקת נרות-החנוכה הוא, שזו מצווה שמפיצה סביבה אור. דבר זה ממחיש, שקיום מצוות הבורא מאיר את העולם באור הקדושה. ומנרות החנוכה יכולים אנו להקיש לשאר המצוות, שאף הן מאירות את חיי האדם ואת העולם כולו, ובלשון הכתוב (משלי ו,כג): "כי נר-מצווה ותורה-אור".

 

ב) את נרות החנוכה מדליקים על-פי הכלל: "מוסיף והולך". בכל לילה מוסיפים נר על הנרות שהודלקו בלילה שלפניו. אין זה בא לומר, שבלילה הקודם לא נעשתה המצווה בשלמות. אדרבה, כשמדליקים בלילה הראשון נר אחד - מקיימים את המצווה בכל השלמות. אלא שכאשר עובר יום והאדם מתבגר ומחכים יותר - גם הדרישות גדלות בהתאם לזה, ולכן אין הוא יכול להסתפק במה שהדליק אתמול, אלא עליו להוסיף נר. למדנו מכאן, שאדם צריך להוסיף תמיד עוד ועוד ב"נר מצווה ותורה אור" ובהארת הסביבה באור של טוב וקדושה, ולפעול על-פי הכלל "מעלין בקודש", לא רק בימי החנוכה אלא בכל השנה כולה.

ג) המקום שנקבע להדלקת נרות החנוכה הוא "על פתח ביתו מבחוץ". אף כאן טמון קו-מנחה בחייו של יהודי: אין להסתפק בכך שהיהדות מאירה בתוך הבית, אלא מחובתו של יהודי להפיץ את היהדות, את אור התורה ומצוותיה, גם מחוץ לביתו, עד שהאור יגיע גם לאלה שנמצאים ברשות הרבים', ועד לאותם יהודים שמבחינת חיים יהודיים שלמים, נמצאים עדיין, מסיבה זו או אחרת, 'בחוץ'.

ד) אין להמתין עד שהנמצאים בחוץ יהיו מוכנים להיכנס אל הבית. יש לנהוג כנרות החנוכה - להביא אור אל הנמצאים בחוץ, במצבם הנוכחי, כפי שהם. אחר-כך צריך להשתדל לקרבם ולהכניסם 'פנימה'.

ה) נרות החנוכה גם רומזים, שאף-על-פי שבחוץ שקעה החמה והחושך מכסה את הארץ, הרי כשיהודי רואה זאת, אין הוא נבהל מפני החושך. אדרבה, הוא מבין, שהגיע הזמן והרגע שבורא העולם ומנהיגו מעניק לו את היכולת להתקדש על-ידי קיום מצווה חדשה. לכן מודה היהודי לקב"ה ומברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", והוא מדליק את נר החנוכה.

ו) מצוות נר החנוכה ניתנה הן לגברים והן לנשים, אולם דווקא הנשים נוהגות "שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות". התוכן והמשמעות של נרות החנוכה חודרים באופן מיוחד דווקא ללב הנשים, עד שהן מתעלות ומתנתקות לחלוטין מכל המלאכות השונות.

את כל הדברים האמורים יש לתרגם למעשים, שהרי "המעשה הוא העיקר". יש לפעול בכיוון זה ובאופן של "ילכו מחיל אל חיל". ויהי רצון, שכאשר כל אחד ואחת מתוך כלל אחינו בני-ישראל יפעלו בעניינים אלה, ימהר הדבר ויחיש את שימת הקץ לחושך גלותנו ולחושך השורר בעולם כולו, וכמו "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" - כן נזכה במהרה בימינו, שהקב"ה יעשה לנו ניסים ונפלאות וישועות - ובמיוחד בשנה זו, תהיה שנת ניסים - בביאת משיח-צדקנו, שלבואו הננו מקווים ומחכים כל יום וכל היום - בקרוב ממש

חג אורים שמח

לעילוי נשמת אבי ר' שמואל אטלי - אמי רוז ורדה אטלי לבית זרביב
 חמי ר' דוד אריה כוכבי

ת. נ. צ. ב. ה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מתכונים